אומרים לנו הרבה, אל תכעסו, זה לא בריא לכם, זה מיותר, זה לא יתרום, חבל…
באמת? לא!
מתי הכעס הוא יעיל ובונה? מתי הוא מזיק ומכלה? ומה לעזאזל עושים איתו?
לפי הרפואה הסינית כעס הוא רגש חשוב וחיוני כמו כל אחד משבעת הרגשות: כעס, שמחה, דאגה, עצב, פחד והלם. אדם צריך לחוש את כל קשת הרגשות, הפתלוגיה (החולי) מתחילה כשרגש נתקע. כעס משויך לאלמנט העץ שאחראי בעיקר על הזרימה החופשית של הצ'י (האנרגיה) בגוף, הוא קשור ליצירת חזון, התפתחות ותנועה.
הכעס מגן עלינו מפני תחושת ניכור, פגיעה, עוינות או כל התנהגות חיצונית שעלולה לפגוע בנו. הכעס יכול להגיד שיש צורך בשינוי. הוא לעיתים המנוע הראשון ביצירת שינוי, הוא נותן לנו את הכוח לעשות מעשה אסרטיבי שיקרב אותנו לעצמנו, לאמונות ולרצונות שלנו. כמה פעמים כעסתם ומתוך הכעס, קרה משהו טוב בחייכם? קיבלתם החלטה נכונה, עשיתם שינוי, החלטתם שאתם עושים מעשה משמעותי?
מתי הכעס יכול להזיק?
אחד התפקידים של הכבד (השייך לאלמנט העץ) הוא להשיב את הרגשות לאיזון. כלומר, לא לתת לרגש להתקע. האנרגיה של הכעס עולה כלפי מעלה ולכן, כשכעס דומיננטי ואינו חוזר לאיזון, זה פוגע בתפקוד הכבד ואנחנו עלולים לסבול מתפיסות בכתפיים, כאבי ראש, שכמות, צוואר, סחרחורות, חריקת שיניים ועוד. לאורך שנים, כעס יכול לעשות נזקים גדולים יותר כמו לחץ דם גבוה, טינטון (צליל באוזן), בעיות לב, דיכאון ועוד.
אז מה לעשות כשכועסים?
הכעס הוא הניצוץ, הדגל האדום, זה בד"כ לא הזמן לקבל החלטה או לעשות מעשה. אם נפעל בזמן הזה אנחנו עלולים לפגוע בעצמנו או באדם אחר. נעשה פעולה שתעזור לנו להרגיע את הכעס, לחשוב בהגיון ולפעול בשיקול דעת.
ראשית חשוב להכיר בכעס, להודות כלפי עצמנו שאנחנו כועסים. לנסות לא להחביא ולא ולדכא את הכעס. לבטא את הכעס/להוציא אותו בדרך יצירתית ולהמנע מפגיעה באדם אחר (גם אם זה האדם שעורר בנו את הכעס). לכל אחד יש דרכים שיותר מתאימות לו להרגע, מצאו את הדרך שלכם :
- פעילות: הליכה/ספורט/שק איגרוף/עבודה בגינה/פעולה שמעלה דופק וכל פעילות מאומצת שגורמת למוח להפריש אנדרופנים. האנדרופינים תורמים לתחושת רוגע וויסות רגשי.
- מדיטציה: יש המון סוגים של מדיטציה, אם אתם מכירים אחת שעוזרת לכם, לכו על זה. אם לא, פשוט נשמו במשך 3 דק' כאשר אורך הנשיפה כפול מאורך השאיפה. (לדוגמא: ניקח שאיפה בספירה איטית עד 4 ונשיפה איטית וארוכה בספירה עד 8 וככה עולים בספירה).
- מדיטציה בהליכה: לחלקנו, יתאים יותר לעשות מדיטציה תוך כדי תנועה, צאו להליכה עם מוזיקה שעושה לכם טוב ונשמו כפי שתארתי בסעיף הקודם.
לאחר שנרגעתם קצת, נסו לתת פרשנות חיובית/חומלת שתקדם אתכם לפתרון העניין ובכך, שתראו גם את הצד השני או את עצמכם באמת, תוכלו להגיע לפתרון הבעיה ממקום מגייס ולא פוגעני.
למה אני מתכוונת? אם אנחנו כועסים על מישהו ננסה לחשוב למה הוא פעל כמו שהוא פעל. הרי, ברוב המקרים האנשים הקרובים אלינו הם אלו שמעוררים בנו כעס אמיתי ולרוב, הם לא באמת רוצים להרע לנו. אולי, האדם שעורר בנו את הכעס לא ידע איך לפעול? אולי הגן על עצמו? אולי היה ברגע של חולשה?
אותו דבר אם אנחנו כועסים על עצמו – כנראה שזה מה שיכולנו לעשות, אולי פעלנו כמו שפעלנו מתוך חשש, עייפות, בלבול. נחפש חמלה ונמצא אותה ואז נוכל לנשום יותר טוב, פתאום ההגיון התבהר, נוכל להניח לרגע את האגו בצד ולחשוב מה אנחנו רוצים שיקרה עכשיו?
רק לאחר שהבנו מהי התוצאה אותה אנחנו רוצים, נפעל. תהיה לנו מטרה מול העניניים, מטרה שתקדם אותנו ואת מערכות היחסים שלנו. ברגע שנראה את המטרה, הפעולה שבדרך כבר תהיה הרבה יותר ברורה, פחות פוגענית. נפעל בביטחון כי הדרך ברורה.
אם בכל זאת, הכעס מלווה אתכם במידה רבה בחייכם, לכו לטפל בו, זכרו שכעס גלוי ובוודאי מודחק יוצר מחלות. זה יכול להיות טיפול בשיחה, במגע, בדיקור, בצמחי מרפא או כל מה שאתם מתחברים אליו.
לשאלות והתיעצות מוזמנים לפנות אלי
בברכת אורך רוח ושלוות נפש
איילת בן יוסף
